הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך חושן משפט קנ״ד

1 הגה וי"א דשותף. נ"ב עי' תשו' מהרח"ש ח"ג סי' ל"ט:

2 שו"ע לא יפתח אדם. נ"ב במהריק"ש כ' בשם הרא"ם דהיזק שמיעה לא שמענו דשמי' היזק:

3 שו"ע או פתח רשאי. נ"ב ואם אומר לחבירו חצר זה לכשאקחנו אני נותן לך רשות שתפתח עליו חלונות וכיו"ב פשוט דלא מהני ממשנה למלך ר"פ ט"ו מה' אישות:

4 שו"ע יכול לבנות כנגדה. נ"ב ודעת הרא"ש כיון דאין לו חזקה יכול לכופו לסותמו:

5 הגה וכ"ז. נ"ב ע' תשו' הר"א ששון סי' ס"ח:

6 שו"ע הואיל ואינו מזיקו עדיין. נ"ב נלע"ד דהיינו דוקא לענין שאם יבנה חצירו ויהי' ניזק דצריך זה לסותמו והכי דייק בל' הרמב"ן /הריב"ש/ סי' שכ"ב וז"ל שאין חזקה שהחזיק בעוד שלא הי' ניזק מועלת לאחר שיהי' שם הניזק שכן נראה לדעת הרמב"ן בפ' לא יחפור. אבל לענין זה מהני חזקה בעוד שאינו מזיקו שא"י זה לבנות ולהאפיל עליו. ובהכי מיירי בשו"ת הריב"ש סס"י תע"א ודבריו שם לקוחים מהרמב"ן בחי' בסוגי' דחלון הצורי. ובזה נסתלק קו' מהר"א ששון ודו"ק:

7 שו"ע אותו שזכה בחצר. נ"ב ע"ל סי' קנ"ה בסמ"ע ס"ק מ"ג:

8 הגה וי"א דאינו יכול. נ"ב אבל המוכר א"צ לסתום החלון אף לדעת הי"א בס' כ"ז שהרי דעת הטור הוא כדעת הי"א הנ"ל ואעפ"כ כ' כאן רק דיכול הלוקח לבנות ולהאפיל אבל לא שיהא המוכר צריך לסתום וסברת החילוק עי' פרישה: